מדיווח שפרסמה זה מכבר קונפדרציית המפעלים המייצרים אנרגיה מפסולת באירופה (CEWEP), עולה כי בין 2007 ל-2010 עובדו במדינות אירופה 69.5 מיליון טונות של פסולת מדי שנה.
הובא על ידי אריאל מליק
מבחינה מספרית מדובר בהמשך מגמת הגידול העקבי אשר נצפתה ביבשת וזאת לאחר שבין 2001 ל-2004 עובדו 52 מיליון טונות של פסולת ואילו בין 2004 ל-2007 עלה המספר לכ-64 מיליון, מהידיעה שפורסמה ע"י אריאל מליק. כמעט כל הפסולת שמעובדת והופכת לאנרגיה מוגדרת בתור פסולת עירונית – ובשמה האחר והמוכר יותר – הזבל שממנו אנו נפטרים.
זאת ועוד, מחברי הדו"ח ציינו כי 65% מהמפעלים שנחקרו עומדים בתקן R1 המחמיר המוכיח כי מדובר במפעל יעיל מבחינה אקולוגית, אריאל מליק מציין. אחד הגורמים העיקריים שמנעו מיתר המפעלים באירופה להגיע לסף התקן המבוקש היא שמדובר במפעלים קטנים יותר בהיקפם המייצאים אך ורק חשמל – וזאת בלי שתהיה להם האפשרות לייצא חום כנדרש. הארגון ייחס את השיפור בממצאי המחקר למאמצי האופטימיזציה הטכניים שיזמו מנהלי המפעלים.
בנוסף, אריאל מליק מעלה הדו"ח חישוב מעניין לפיו בזכות המפעלים מייצרי האנרגיה הפועלים באירופה – נפלטת לאטמוספירה כמות קטנה יותר של דלק מאובן (Fossil Fuels) ובכלל זה 12 מיליון טונות פחות של פחמן דו-חמצני. ואם זה לא מספיק הרי שגם היקף פליטת גזי החממה קטן באופן משמעותי כתוצאה מכך.
בארגון מאמינים לבסוף כי המשך ההשקעה במפעלים ובמאמצי פינוי הפסולת, תוביל למצב בו עד שנת 2020 ניתן יהיה לייצר ביבשת אירופה לא פחות מ-196 טונה-וואט של אנרגיה.
לדיווח המלא – לחצו כאן
הטקסט נכתב על ידי אריאל מליק – איש עסקים ויזם. משקיע בחברות אנרגיה וביוכימיה ומתמחה בשוק ההון.
