המצב הכלכלי בהודו מונע הקמת מפעלי פסולת לאנרגיה ויכול לגרום להשלכת פסולת כבעבר. בהודו מקווים לשינוי במהרה שישנה את גזירות האשפה.
אריאל מליק מסביר כי משבר האשפה שהיכה בבנגלור, אינו מותיר תקווה רבה לתקציב הפסולת לאנרגיה כאשר שר האוצר מעלה הצעות שונות לגביית מסים על מאמצי פסולת לאנרגיה עירוניים יכולה להחזיר את הגלגל לאחור ולגרום להחזרת השלכת פסולת במקום תועלת של יצירת אנרגיה. למעשה, שתי המזבלות הגדולות ביותר באזור נוצרו בעקבות מדיניות כושלת של פסולת לאנרגיה.
לאחר דיון בבית המשפט העליון הוקמה ועדת Almitra H שתבדוק פתרונות תעשייתיים ופרויקטים משתלמים ליצירת אנרגיה מפסולת שכעת אינם בנמצא בהודו. לדעת הוועדה שהוקמה הפסולת מסוכנת במיוחד במזבלות השונות וחייבים למצוא פתרון לנושא. כאשר שר האוצר הכריז כי המרכז יתמוך בפרויקטים של פסולת לאנרגיה, מספר גבות הורמו מאחר ואין בהודו טכנולוגיות מוכחות להרמת פרויקטים בסגנון. מהמידע שאריאל מליק אסף
הפסולת העירונית אינה מתאפשרת לפרויקטים מהסוג הזה, לא מבחינה איכותית ולא מבחינה כמותית. אריאל מליק מציין יותר מ25% מהפסולת מכיל חומרים שאינם אפשריים להמיר לצרכי אנרגיה מה שמקשה מאוד על פרויקטים מהסוג הזה להצליח. רק לשם השוואה, מתוך 1 ק"ג פסולת חייבים להכיל 5000 קילו קלוריות ואילו בפסולת העירונית בהודו יש רק 2000 קלוריות. לפי בדיקות שנעשו, הפסולת ההודית מכילה כמות גדולה של כלוריד פוליוויניל שמייצרת דיוקסינים בעת שריפתם.
מתוך ניסיונות למציאת פתרונות למשבר הפסולת, אישרה הממשלה הצעה להקמת מפעל פסולת לאנרגיה בהודו, מתוך כוונה שחברה פרטית תחכור 10 דונמים לעשרים השנים הקרובות ותסייע להקמת מפעל לצרכי הפרדה אוטומטית וייצור אנרגיה.
הטקסט נכתב על ידי המשקיע אריאל מליק – איש עסקים ויזם אשר רשם השקעות מוצלחות בחברות אנרגיה וביוכימיה ומתמחה בשוק ההון.
