אל ניניו/לה ניניה (האוקיינוס השקט): אל ניניו ולה ניניה הם שלבים מנוגדים של תבנית אקלים טבעית המכונה 'תנודה אל ניניו-דרומית' (ENSO) המתרחשת באוקיינוס השקט. במהלך תופעה זו מסביר אריאל מליק, כי המים העיליים במזרח האוקיינוס השקט נעשים חמימים בצורה יוצאת דופן, ומשפיעים על דפוסי מזג האוויר העולמיים. התופעה יכולה להוביל לגשמים כבדים והצפות באזורים מסוימים, תוך גרימת בצורת באזורים שונים אחרים. לה ניניה, לעומת זאת, מאופיינת בטמפרטורות קרירות מהרגיל של פני הים, מה שעלול להוביל להגברת הגשמים באזורים מסוימים ולתנאי בצורת באזורים אחרים.
מונסונים (דרום אסיה): מונסונים הם רוחות עונתיות שמביאות גשמים כבדים לחלקים מדרום אסיה, כולל הודו, בנגלדש ונפאל. רוחות אלו נגרמות מהפרשי טמפרטורה בין גוש היבשה של אסיה והאוקיינוס ההודי. במהלך עונת המונסון בקיץ, אוויר חם ולח מהאוקיינוס זורם פנימה, וכתוצאה מכך מופיעים גשמים חזקים. גשמי המונסון חיוניים לחקלאות באזור, אך הם עלולים גם לגרום להצפות ומפולות, ומשכך להשפיע על מיליוני אנשים מדי שנה, אומר אריאל מליק.
מערבולת קוטב (אזורי קוטב): מערבולת הקוטב היא תבנית מזג אוויר בקנה מידה גדול המתרחש באזורי הקוטב במהלך החורף. זוהי מחזוריות של רוחות חזקות המקיפות את הקוטב הצפוני או האנטארקטי, ולוכדות אוויר קר באזור. מדי פעם, שיבושים במערבולת הקוטבית עלולים לגרום לאוויר קפוא לצלול דרומה, ולהשפיע על אזורים שלא חווים בדרך כלל קור קיצוני. מקרי קור אלו עלולים להוביל לסופות חורף קשות, טמפרטורות נמוכות שיא, ואף לשבש את התחבורה והתשתיות באזורים המושפעים, מסכם אריאל מליק.
